שביל חייה
ב-9 בינואר 2000 נולדה תינוקת מתוקה, בת בכורה לגיל וחגית.
קראנו לה עלמה – נשמה בספרדית.
היא היתה תינוקת ופעוטה חייכנית וסקרנית, מוקפת בצלילים ובמוזיקה, ובכלבה האהובה עליה קורה.
השנתיים הראשונות עברו על עלמה בבנימינה, שם גם נולדה אחותה ענבר, והשנתיים הבאות בגבעת עדה הסמוכה.
בגיל 4 עברה המשפחה לקיבוץ יסעור בגליל המערבי.
כילדה תמיד נמשכה לציור ויצירה. לפעמים היתה חולמת בלילה ומתעוררת בבוקר ומתחילה ליצור את מה שחלמה.
הצבעים אף פעם לא הספיקו לה. יום אחד היא אמרה שהלוואי וימציאו עוד גוונים שלא קיימים עדיין בעולם.
היא היתה יצירתית בכל התחומים – ציורים, קריקטורות, תפירה ועיצוב בגדים, חיבור שירים, תיאטרון ומשחק, ובמוזיקה: ניגנה בצ’לו מגיל 8, תופפה בכלי הקשה ובכל כלי נגינה שהזדמן לידיה.
עלמה למדה בביה”ס האנתרופוסופי עודד ביודפת ובתיכון הרדוף.
לאחר סיום י”ב התנדבה בשנת שירות בקרית נורדאו בנתניה.
בצבא שירתה בנח”ל כמפקדת גדנ”ע בבסיס צלמון, והשלימה פרק משימה במתנ”ס דורה בנתניה.
לאחר השירות הצבאי יצאה לטיול לאורך הארץ וחצתה את שביל ישראל.
לאחר מכן עבדה כשנה כסייעת בגן סלעית, גן ילדים במושב צופר בערבה.
בספטמבר 2023 יצאה עלמה לטיול הגדול בדרום אמריקה. היא טיילה קרוב ל-8 חודשים בפרו, קולומביה וברזיל.
ב-6 במאי 2024, באביב ימיה, נהרגה עלמה בריו דה ז’נירו למרגלות הקורקובדו כתוצאה מנפילה מגובה רב בעקבות ניסיון שוד.
בכל מקום שהיתה, בכל תחנה בחייה, הפיצה עלמה את האור המיוחד שלה, והעניקה מהכשרונות שהתברכה בהם, תמיד בלב פתוח ועם החיוך הכובש שלה.
